- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק רע"פ 10793/04
|
רע"פ בית המשפט העליון בירושלים |
10793-04
27.12.2004 |
|
בפני : אדמונד לוי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. עובד מזרחי 2. יוסף חביב עו"ד יהושע ננר |
: מדינת ישראל |
| החלטה | |
המבקשים, עובד מזרחי ויוסי חביב, הם הבעלים של נכס בבניין הנמצא ברחוב דרך חברון 72 בירושלים. בכתב אישום שהוגש נגד המבקשים נטען, כי הם בנו בבניין תוספת של דירת מגורים בשטח של 45 מ"ר, ללא היתר כחוק, על ידי כך שסגרו פתחים ובנו קירות חיצוניים ומחיצות פנימיות לחלוקה בין חדרים.
המבקשים כפרו בעובדותיו של כתב האישום וטענו כי השינויים לא בוצעו על ידם. לחלופין נטען, כי העבודות שבוצעו במבנה הן בבחינת "שינויים פנימיים", וככאלה הן אינן טעונות היתר. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה טענות אלה והרשיע את המבקשים בעבירה של ביצוע עבודה ללא היתר, לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בעקבות ההרשעה גזר בית המשפט למבקשים קנסות, והם חויבו לחתום על התחייבות בסכום של 10,000 ש"ח להימנע מעבירות לפי סעיפים 145, 204, 210 לחוק התכנון והבניה. המבקשים נצטוו להתאים את המבנה להיתרי הבנייה הקיימים, ולהימנע משימוש בדירה כל עוד לא יעשו כן.
המבקשים ערערו בפני בית המשפט המחוזי בירושלים על הרשעתם, וטענו, כי השינוי שבוצע במבנה לא היה טעון היתר, שכן הוא מהווה "שינוי פנימי". בית משפט קמא דחה את הערעור בקובעו כי ממצאה של הערכאה הראשונה לפיו מדובר ב'שינוי חיצוני', הוא ממצא עובדתי בו אין בית משפט של ערעור מתערב.
עתה עותרים המבקשים לקבלתה של רשות ערעור בפני בית משפט זה, ומעוררים זו הפעם השלישית את הטענה לפיה השינוי שביצעו במבנה הוא "שינוי פנימי", כהגדרתו בסעיף 145(א)(2) לחוק התכנון והבניה. לטענתם, העובדות בכתב האישום התייחסו רק לשינויים קלים של סגירת מחיצות פנימיות, שינוי שלא היה טעון היתר בניה. עוד נטען, כי השינויים האמורים לא נערכו ברכוש המשותף של הבניין, לא הייתה כרוכה בהם פגיעה בזכויותיהם של יתר הדיירים, וכי המבנה אינו משמש למגורים.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, לא מצאתי מקום למתן רשות ערעור. עניינם של המבקשים אינו מעלה שאלה משפטית כללית, החורגת מעניינם של הצדדים. אדרבא, מדובר בטענות של עובדה אשר נבחנו היטב על ידי שתי ערכאות, ואלו קבעו כי עבודות הבנייה שנערכו בנכס הפכו שטח מהרכוש המשותף ל'שטח המיועד לדיור' (בלשון סעיף 7 של הכרעת הדין), באשר הוא כולל "תא שירותים, מקלחון, מטבח ... והוספת מרפסת". אלה הם ממצאים בהם אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב, ומקל וחומר שהיא לא תעשה זאת במסגרת ערעור בגלגול נוסף.
מכאן דעתי, כי לא הוכחה עילה למתן רשות לערער, ועל כן דינה של הבקשה להדחות, וכך אני עושה.
ניתנה היום, ט"ו בטבת תשס"ה (27.12.2004).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
